<h1>העיטור הלכ' תפילין ח"א</h1>
<h2>דף עט.</h2>
ופירש"י ורבוותא קלף ודוכסוסטות דכשרה ה"מ במעובד והכי מוכח מדגרסינן במגילה (י"ט.) על הדפתרא עד שיכתבנה על הספר ובדיו, דיליף כתיבה כתיבה כתיב הכא ויכתוב וכתיב התם ואני כותב על הספר בדיו, הלכך במזוזה נמי דיליף (מנחות ל"ד.) כתיבה כתיבה על הדפתרא נמי פסולה. וקלף ודוכסוסטות דאיתמר בגמרא בעי קמיח ועפוץ. ומסתברא דעפוץ לאו דווקא אלא עיבוד דומיא דעפוץ ומנהגם לעבד בעפצים ובכמה מקומות מעבדין בהם עכשיו ועבוד שלנו יפה כמותן. והיינו דאמרינן (מנחות ל"א:) בס"ת שלא יתפור ואוקמי דלא עפיצן דכל שיש בו עיבוד אחר אלא שאין העור רך כעיבוד העפצים אין התפירה יפה בו. וכתב רבינו שרירא הא דאמרינן (ב"ב י"ד:) גבי ס"ת "בקלף איני יודע" טעה בו אדם גדול שאמר (הוא דלא דייק) [כי הוא וד"ק] ולא הוא אלא (דייק) [וד"ק] בלשון חכמים (זיפא דלא מליח ודלא קמיח, ודפתרא דמליח ודלא קמיח) [חיפא, דמליח ודלא קמיח ודלא עפיץ ודפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ] איקרי קלף. וק"ל הא מגילה פסולה על הדפתרא דילפינן כתיבה [כתיבה] ובתפלין ובמזוזה נמי ליפסול, ועוד הא דאמרינן ג' עורות הם וקחשיב דפתרא ושיעורו כדי לכתוב את הגט ואי דפתרא היינו קלף הא אמרינן קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפלין אלא לאו ש"מ דקלף לאו היינו דפתרא אלא כדפי' דקמיח ועפיץ וכ"כ רש"י ז"ל במס' גיטין (כ"ב.) דקלף קמיח ועפיץ וג' עורות הן וקלף לא איקרי עור. ומיהו ק"ל מ"ט קריוה רבנן עור דקתני (מנחות ל"ד:) כותבין על ד' עורות ומניחין הד' בעור אחר דהא ג' עורות הן ולא ד' (ונימא ג' עורות הן) וצ"ע.
<h2>דף עט:</h2>
וקלף במקום בשר ודוכס' במקום שיער ואי כתב תפלין אקלף במקום שיער פסולה ואיכא מ"ד מדקאמר תנאי היא משמע דהאי שינוייא לאו שינוייא היא וכי קתני שינה בזה ובזה לאו אמקום שיער ואמקום בשר קאמר דלא מיפסל אלא אקלף ואדוכסוסטות דפסל אם שינה בין בתפלין בין במזוזה.
ותימה (לאפוקי) [ל"ל לאפוכי] מילתא דרב [דקלף] ה"ה כדוכס' ורב כרשב"א ס"ל, לישניה ליה כר' אחא ס"ל כשינויא קמא דקאמר תנאי הוא, ותו השתא דאתית להכי מה אהני לן הא כולהו קושיאתה דלעיל ושינויא הכי איתנייהו כדמעיקרא, ותו שמעתין דמנחות דאסיקנא לה כתנאי מאי ס"ל דבלישנא קמא דידן לא כרב ס"ל דהא קאמר שינה בזה ובזה פסול אתפלין ואי ס"ל כשינוייא בתרא דרב כי אקשי ליה מהא דתניא לשניה ליה הא מני רשב"א אלא ש"מ דרב לא ס"ל הלמ"מ במזוזה והיינו דקאמר השתא דאתית להכי ל"ת דוכסוסטות הרי הוא כקלף ורב דיעבד קאמר וכי גמירי הלכה למצוה והא דתנאי שינה פסול אמזוזה והא דאמרינן מורידין עושין דכתיבא אקלף (לא) [אלא] ה"ק קלף ה"ה כדוכסוסטות והא דתניא הלמ"מ כו' לאו אמצוה דהא אפי' מזוזה מצותה אקלף ואדוכסו' לכתחלה כר"ש ולא ס"ל הלכה אלא בתפלין ורב דאמר קלף כותבין עליו מזוזה לכתחלה קאמר ופלוגתא דת"ק ור' אחא אליבא דת"ק דרשב"א דאמר הלמ"מ תפלין על קלף מזוזה על הדוכסו' אי למצוה אי לעכב ושמעתא דמנחות לא ס"ל כרשב"א דיחידאה הוא אלא כת"ק דרשב"א דאמר תפלין מצותן אקלף ומזוזה מצותה אדוכסוסטות ופליגא ת"ק ור' אחאי לת"ק שינה בזה ובזה פסול אפי' במזוזה, לר' אחאי בין בזה ובין בזה כשר וברייתא דקתני מורידין עושין אליבא דר' אחאי [ולא תימא דר"א] מכשר אחדא, דהא מדאוקימנא ליה בשבת אתפלין ובמנחות אמזוזה ודרב ליתה ולא לאוקמה הכי אלא אתרווייהו קא מכשר. ואנן נמי הכי ס"ל דלית הלכתא כרשב"א דאמר מצות מזוזה אקלף אלא מדפליגי ת"ק ור' אחאי אליבא [דתנא] דברייתא ש"מ הלכה כתנא דברייתא ואם שינה בזה ובזה ר' אחאי מכשר בתרווייהו ות"ק מיפסל בתרווייהו. ואיכא למימר דהלכתא כת"ק דר' אחאי דת"ק דרשב"א קאי כוותי' במזוזה אם שינה פסול וה"ה לתפלין ואית למימר דהלכתא כר' אחאי דהא ברייתא דדייקינן מינה מורידין עושין כוותיה הלכה היא דאע"ג דקי"ל הלכתא מזוזה צריכה שירטוט ותפלין א"צ שירטוט וברייתא קאמר מורידין עושין (כוותייהו אי' שירטוט קאמר) [איכא למימר דמיירי בשירטט] דא"צ שירטוט הא שירטט לית לן בה. וא"נ מדפסק גבי שירטוט דאיקום כתנאי הלכתא מזוזה צריכה שירטוט תפלין א"צ שירטוט ולא פסק הלכתא גבי שינה פסול ואוקמה כתנאי ש"מ דהלכתא כברייתא דאמר הא מורידין עושין ולא מיפסל משום טעמא דשירטוט ומאי דגרסי' בירושלמי (מגילה פ"א ה"ט) תפלין וספרים נכתבין בב' דפין ומזוזה אינה נכתבת אלא בדף א' הא מורידין עושין וס"ת לא אפשר דהא בשני דפין נינהו אי' למימר מדלא קא נקטי בגמרא דילן ש"מ ס"ל נכתבין בב' דפין, ועוד אפילו מזוזה אם כתבה בב' דפין ודבקה כשרה וס"ת שבלה אם דבק פרשה לפרשה בדבק כשרה הא בשני עורות ובשני דפין פסולה ומשום הני טעמא ליכא לאפוקי מהלכתא וכיון דלא איפסיקא הלכתא בהדיא נקטינן לחומרא ותפלין על הקלף ומזוזה על הדוכס' ואני אומר שינה בזה ובזה פסול.
<h2>דף קח.</h2>
בעי מר"נ ב"י מהו לכתוב תפלין ע"ג עור של דג טהור א"ל אם יבא אליהו ויאמר אם פסקה זוהמתן אם לא אין כותבין. אבל ע"ג עוף טהור כותבין, ודווקא במעובד כהלכתן.
